|
המילים שלך
נמלים שנגדע מסלולן
אבודות
טפטופי נשמה זעירים
שברי נשימות
רדודות
אצבעות מרפרפות
על פנים דוממים
טוות חוטים של שתיקות מלטפות
חום מעורר
רצונות רדומים
חיוך מתפשט
למשמע לחישות
אבל
את כבר לא זוכרת בכלל
איך זה מרגיש
כי בסוף
רק המילים נשארות |
|
|
אוף, רציתי
להוסיף סלוגן
מגניב.
הקטע הוא שאני
לא זוכרת אם כבר
כתבתי אותו
כסלוגן בעבר או
לא.
אוח.
זאת שאהבה את
התל-אביבי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.