|
המילים שלך
נמלים שנגדע מסלולן
אבודות
טפטופי נשמה זעירים
שברי נשימות
רדודות
אצבעות מרפרפות
על פנים דוממים
טוות חוטים של שתיקות מלטפות
חום מעורר
רצונות רדומים
חיוך מתפשט
למשמע לחישות
אבל
את כבר לא זוכרת בכלל
איך זה מרגיש
כי בסוף
רק המילים נשארות |
|
|
זה ציפור... לא
זה מטוס... לא
זה סופרמן!
... רגע... אני
סופרמן!
-סופרמן עומד על
מגדלי התאומים
ומסתכל לאופק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.