צדיק דור נגע אלוהים.
יתעוות על דווי מיטתו.
ניכפת, ללא כל אכפת.
חשש שמא-פן, תינתק.
דק צינור, לצרי-תזונה.
במיטתו, לארבע קרנות,
גפיים רגליים כתפילין.
אבא מתחנן: התרו נא!
מזדעק בצר קולו: אנא.
סבים בניו. מושיע אין.
רופא פוסק: לאו אבוי!
לזוז גוף, יינתק צינור!
כפות, מתמסר מוסרות.
אבא נושק מוות, רועד.
ממלמל, מילות יימעכו.
ואני דולה לבין שיטיו:
"שמע ישראל ה' אחד"
בוכה מתיר, דרור אדור.
ורופא זועף: הן אמרתי!
אך אפס אבי, איננו עוד.
לו רק קראתי לקיצו.
מתיר הייתי להתיר.
מען תנסוק רוחו על,
צבאות עדן, אדוניי.
מלאכים צד כרובים,
יפלסו דרך צדיקים.
23.08.09
לזכרו.
אבא מת כפות. |
