נוטלת את המגבת, שמה על עיניה והולכת
אני שותה עוד כוסית וודקה ומביט בעיניים שקועות
במיטה הריקה שהכילה כל-כך הרבה טירוף ובלגן
שם את השיר שהיא אוהבת, מתנדנד בחדרים
הגיטרה כבר לא מנגנת את הלב
אבל חורקת באוזן
בקירות יש חורים לעולמות אחרים
מקומות של סודות, דין וחשבון
מקומות עמוקים מ-כל האוקיינוסים
שם המתים והאלים עושים חשבונות של נפשות
את החיים האלה נדמה כי מיציתי עוד כשהלכת
למה את חושבת שאני מעשן ושותה גם על כדורים
את כל מה שנתת לי לא הצלחת להחזיק
זה נמס לפני שנגע באצבעות
גם אני הייתי הילד הנקי התמים שהלב שלו היה גועש ושר
אבל האלים אכזריים מכל לב עם כוונות טובות
וכשרוחות רעות מתפרצות לחדרי החיים
מה נשאר לעשות
איך מחזיקים את קרוסלת האימים הזאת בלי שתתפרק
בלי להיכנס לסחרחורת, בלי לאבד צפון.
|
