צמרמורת משתקת את גופי,
מי היה מאמין?
בחילה של אכזבה, מעצמי, ממנה?
רק גורל קיים באנשים, אני מאמין.

רשתות נטוו, פרחים פרחו
קוצי שושנים השאירו חותם.
ולהקות דגים שעטפו את שנינו

עולם דמיוני רקמנו יחד,
את חלום מקסים בשבילי
אני הזיה בשבילך.
מי הקיץ ראשון?

חשבתי שאפשר הגרעין להפריח
אולי עץ מלבלב יגדל אם אקבור אותו מחוץ לעולם שלי
מחוץ לעולם שלי לא היו המים שלך,
הכל נבל וקמל.

כשהעץ התאבן, את נבלת איתו
בתוך העולם שלי
הוא היה צריך אותך, ואת אותו.
שניכם פורחים יחד,


רק אני נשארתי בחוץ, בתוך העולם שלי,

עם האהבה שלי, לפריחה.

Forever PiPs...