[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מיכאל האפרתי
/
פרופ' עין גדי ואני

כמו כל דבר טוב בחיים, גם הקשר שלי עם הפילוסוף והשחמטאי
פרופסור אריק עין גדי (מחבר רב המכר "מט ועוגת גבינה חצי אפויה
בששה מהלכים"), החל במקרה.

בעודי צועד כמדי בוקר בשד' רוטשילד עם שני כלביי: ריצ'ארד
ודמבו, נתקלתי בפרופ' עין גדי מטייל להנאתו עם בתו הבכורה,
היפייפיה ארוכת הרגליים והאהובה, במבי. מיד הבחנתי שהם מרחרחים
אחד את השנייה, ומאחר ושנינו המתנו שדמבו ובמבי יעשו את
צרכיהם, פתחנו הפרופסור ואני בשיחה.

פרופ' עין גדי, שקנה לעצמו שם עולמי כפילוסוף מוביל, (מסתבר
שהיום בכמה מאות דולרים ניתן לקנות הכל...) גילה לי כי בימים
אלה הוא עסוק בניסיון למצוא פתרון לבעיה שמטרידה אותו עד
מאוד:
עין גדי התלבט, (ואף ביקש לשמוע את דעתי), בשאלה: האם עקרון אי
הוודאות של הייזנברג מוגבל לפיסיקה קוונטית או שהוא ניתן
למימוש בשדות נוספים, כמו למשל בפס הייצור במפעל לקרמבו. על אף
שעבר כברת דרך, החורף עמד להסתיים ועין גדי חשש שלא יספיק
לסיים בזמן את עבודת המחקר.

הופתעתי מעצם השאלה, שכן באותה עת סברתי כי פרופ' עין גדי עסוק
כל כולו בחקר השחמט, ואף התבססתי על כך שמספר שנים קודם לכן
הוא נבחר להיות יושב ראש איגוד השחמטאים העולמי.

עצרתי את שטף הדיבור של ידידי החדש, והוא שיסה בי את תשובתו
הנשכנית, שכבר לא, ובכלל, הוא לא רואה עתיד לענף, שלאחר אישרור
חוק הכלים השלובים, כבר לא נשאר הרבה מה לחדש, ושכך או כך
(וכאן לראשונה ראיתי מבוכה והיסוס בפניו של הפרופסור) הוא הודח
בבושת פנים מהאיגוד, ברגע של סערת רגשות בכנס באיסלנד (כאשר
כינה את בובי - פישר). ההדחה לא הטרידה אותו, כך לדבריו, כי
נפלה עליו בעיצומו של מחקר חדשני שעתיד היה לשנות לחלוטין את
גורל העולם, (או עתיד האוכל האיטלקי במתכונתו המוכרת - המאוחר
מבין השניים).

עין גדי העלה סברה לפיה אם משלבים פסטה ואנטי פסטי בארוחה אחת,
נוצר חור שחור במעיים. למעשה, המחקר שהיה כאמור בחיתוליו (תרתי
משמע), וההמתנה הארוכה על הספסל בשדרה, גרמו לי לעשות אחד ועוד
אחד ולהבין שחברי הפילוסוף הפך את במבי, בתו האהובה, לשפנת
הניסיונות שלו. כשפנפנת פלייבוי בדימוס, לא היה כאן מעבר חד
במיוחד עבורה, ועם זאת וככל שיכלתי להבחין ממקום מושבי על
הספסל בו ישבנו, כואב למדי.

עין גדי, כפילוסוף, רואה עצמו כדוגמה לאדם ללא גיל. כאשר הוא
מדבר על יוון העתיקה, אינך יכול שלא לחוש כאילו אתה חי את
התקופה. כשהוא מרצה לך על משפט פיתגורס, ומדגים באמצעות אצבע
משולשת (ויצויין כי עין גדי ידוע כאחד האחרונים שהמשיכו להאמין
בחפותו של הנ"ל לכל אורך המשפט), כל לימודי הנדסת המישור
מהתיכון מקבלים מימד נוסף.

באותה עת לא הייתי מודע למפעל הישגיו של עין גדי, אותו בנה במו
ידיו. במפעל ניתן היה לקנות או לחכור הישגים לפי בחירה ולשלם
ביציאה (בקרוב תפתח חנות המפעל). לצד המפעל, עמד בגאון בית
הספר לשחמט.
בית הספר חרט על דגלו את המימרה: "גם קוף אפשר ללמד לשחק
שחמ... " (לא היה מקום על הדגל).

אמנם אף קוף לא סיים את חוק לימודיו בבית ספר המהפכני של
הפרופסור החביב (ואם לדייק, בשום בית ספר בעולם), אולם עין גדי
ידע לספר לי בגאווה על בעלי חיים אחרים ביניהם זברה ותינשמת
שסיימו, ולא מן הנמנע כי גם בן אנוש אחד או שניים.
עין גדי מתאר בעצב את תחושת הסוף הגוברת והולכת, כגורל ידוע
מראש, בחיים, בבית הספר ומחוצה לו. הוא עצמו רכש באחד ממסעותיו
בקזחסטן לוח שח מט מאבן שיש טבעית, ונהג לתת הרצאותיו תוך
הדגמת מהלכים שונים באמצעות כלי השיש הייחודיים מעוצבים בעבודת
יד, בקורס שהפך להיות הסמל המסחרי שלו: "מבוא לשחמט".

במהלך השנים, ולאור מקרי גניבות רבים של כלים מהלוח, התאים
הפרופסור את התרגילים לכלי השח המעטים שנותרו, אלא שמיום ליום
נותר עם פחות ופחות כלים על הלוח, ואם בתחילה, האתגר חידד את
מוחו, והביא להישגים במחקר השחמט (זכורה לרבים הופעתו הבלתי
נשכחת או אז הדגים מט סנדלרים בעודו יחף...), הרי שהיום שונה
שם הקורס ל"מבוא לאמפיריציזם" וכך, בעודנו יושבים ומשוחחים,
התבוננו שנינו בחיות המחמד שלנו - דמבו וריצ'ארד, שנולדו לוח
חלק וגדלו והתפתחו, ובבמבי, שנולדה ונותרה לוח חלק, ושתקנו.
מאז אותו יום מרתק על הספסל בשדרות רוטשילד, פקדתי את ביתו של
פרופ' עין גדי פעמים אין ספור, ובכל פעם יצאתי משם בתחושה
רעננה של צמיחה והתחדשות. בכל ביקור, למדתי דברים חדשים וזכיתי
להפנים תובנות חדשות, מפתיעות ועמוקות, ורק כשבמבי עזבה את בית
הפרופסור ועברה לגור בעיר אחרת, ואני חדלתי מלבוא בשעריו של
האיש האציל הזה, הבנתי את הכבוד הרב שנפל בחלקי להכיר אדם רב
גוני ומעניין, מלא שמחת חיים, הנוהג לכבס את גרביו בתוך שקית
אפיה, וכיום אין ביטוי הולם יותר לשאיפתו של הפרופסור למצוא
סוף סוף את הגרב השנייה שלו.


מוקדש לבתי הבכורה, שחוגגת היום את יום הולדתה ה-16, ומסיבה לא
ברורה בחרה לבלות את ערב יום כיפור, עם אחותה הקטנה, בכתיבת דף
זה בקפה, ומכאן ההשראה לטקסט ההזוי המובא כאן.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
דת זה לא רק
כיפה ושבס.
דת זה אמונה
ושבק סמך.


הקופירייטר של
אלוהים (משתדל
להיות מעודכן)


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/3/12 18:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיכאל האפרתי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה