יאיר בן דוד / אופק |
אך את אצלי תמיד נשארת... כמו חלום
שיש בו זכרונות כמו ספר שפתוח
על פנים וגוף ולב כמו על מצע שטוח
זה שלך הכל, אני זוכר ומנסה לגעת
כדי שהכאב ימוג מעט כי את אינך...
אותך לדעת.
כך אני שומר אותך בעולמי של פעם
ובא ומבקר כאילו לא קרה דבר אף פעם
אם תמשיכי להרגיש ואולי אף לאהוב
אדע זאת ואחשוב...
שיש פינה שלנו שרגשי הלב
גם מול אופק זוכרים להשתלב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|