לחזור להיות
הדבר שפחדתי ממנו
יותר מכל

להשאיר את
המילים מאחורי
ולנסות
להישאר שפויה
למרות (בזכות?) הכל

לשחרר דמעות
ולהודות באמת
הכואבת-
אני חלשה
עכשיו

להפנים שאני
במצוקה נפשית
ולבקש עזרה
מאנשים שפעם
הייתי נרתעת מהם

לתת לפצעים
להירפא
בקצב שלהם
ולא לנסות
לזרז תהליכים
לשבור את הכלים
וללכת-

אני בנויה
מאנשים פגועים
שלא ידעו
מה לעשות
עם עצמם
כשנולדתי

אני סולחת
לכל החטאים
שחטאתי
וחטאו לי
לכל הפצעים
שפצעתי
ופצעו אותי
לשפיות שאיבדתי
ואיבדה אותי

ועכשיו אני
לומדת לחבק
את הכל בשתי ידיים
ולהתחיל מחדש.


8.9.2011