|
אני מקדישה לך
את השיר שלא נכתב
את האהבה שלא מפסיקה לגדול
את הלב המתרחב עד קצה היקום
את הנשימה שנעצרת
אני לא רוצה להגביל את החלל
להתוות דרך
להנהיג
רק להיות השקט הלבן שלך
בין השורות
לומר בשתיקות
את מה שהשפתיים לא יכולות להגות |
|
|
תביני, אני מאלה
שעומדים בצד
וסוקרים בבוז את
הטמבלים
שבאמצע.
עצמו> |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.