לילדים שהיינו יש היום ילדים,
הילדים של פעם - עכשיו הורים!
טיפות מים זהות ובבואות פנים דומים,
והם מתרוצצים ביננו, הקטנים!
של אלה שפעם שיחקו איתי כשהיינו ילדים

ואוהב אותם כאילו היו שלי,
החברים הקטנים שלי - מהלכים לידי.
דור חדש על אדמה נלחמת,
גדלים כאן עכשיו, בדממה מוחלטת.

עצים גבוהים, צמחו אל מרום העיט,
רווי פרי וענפים של בית.
ולאמיר מהצמרת -  יפות השתיים.
ולאברהם אבינו - יפת פנים אחת בינתיים
ולארז גבוה מרשימים הם השניים,
ואורן דוקרני בעקבות השניים,
עצים יפים ושובבים, הופיעו פעמיים.
ולשבט המנשה -  עץ חדש נטע וכה יפה
פרדס של פירות, כזה מתוק ומושלם למראה.

ועצים נוספים ביער שוכנים,
צומחים לאיטם - בשקט ממתינים...
בשנות הבוסר בינתיים  נהנים,
להביט בם גדלים שם, וכל כך משתנים

ואולי יום אחד - את שורשינו ניטע
ונתאחד בהרמוניה - נאהב ונברא
באשר יום אחד בבואתנו תהלך שם,
תלבש פרצופנו ותנשום גם...

ודור חדש יתפוס את מקומו,
ביער הקסום הזה - לאורכו ורוחבו.
להם לרוץ שם, לשחק ולגדול.
להביט, להבין, לטעום ולשאול.

ושם עצים קטנים - יצמחו לאיטם.
דומים לעצים שגידלו אותם,
אהבת עזות, וללא תנאים
מחבקת ומרעיפה, אהבה של עצים