[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אביב דותן
/
לא חשוב

הוא מנשק כמה שפחות. בעיקר מניח את ראשו על כתפי, מזיע. מדי
פעם אני מלטפת את ראשו, שידע שאני אוהבת, אם הוא מרים את הראש
אני מנסה להגניב נשיקה לפני שהוא מחזיר אותו אל משכנו על הכתף
שלי.
לשמחתי הוא משמיע קולות הנאה ואני מרגישה אותו גומר. אני לא
גמרתי, אבל מה זה משנה.
לרגעים קצרים הוא רגוע, שכוב בשקט כמו ילד, נותן לי ללטף את
הראש שלו ברגע שמרגיש כמו נצח ואז הוא מתרומם, לוקח את הבוקסר
שלו ולובש במהירות. הוא נשכב חזרה על המיטה לידי, במרחק מחושב
ומושיט ידו אל תיק הצד שלו, קצת מוזר שהוא הולך עם תיק צד, לא
החלטתי עדיין אם זה אקט של מגניבות מבחינתו או שזה 'גיי'
בטירוף. הוא מוציא סיגריה ומדליק בלי לשאול אפילו אם זה מפריע
לי, אבל בעצם גם ככה הייתי אומרת שלא, לא מפריע לי שום דבר.
אני מביטה בו שוכב ככה על המיטה, נראה כמו איזה דוגמן
בצילומים, ונושכת את שפתי, כל כך רוצה לגעת בו, ללטף את ראשו,
לנוח לו על החזה בשקט, שיחבק אותי, רק רוצה שנרדם כך חבוקים,
נישן ולא נתעורר. אבל הוא מעשן. העשן ממלא את החדר ומחניק את
השקט ששורר בו, אני מקימה עצמי מן המיטה, עוטפת את גופי המחולל
בשמיכה, מושיטה את ידי לבגדים שמוטלים על הרצפה, מתלבשת בשקט.
אני שולחת הודעה לים, הודעה קצרה ומפורשת, מעט תוכן והרבה
תקווה שלא יבואו שאלות אחריה: "איפה אני קונה גלולה של היום
שאחרי". והיא, כמו תמיד יודעת מה אני רוצה, לא שואלת יותר מדיי
ומשיבה לי בשלוש מילים:"אני אלך איתך".
בצהריים אני מחכה לה במרכז העיר על ספסל מאבן, השמש יוקדת ואני
מסתירה את עיני האדומות במשקפי שמש. כשהיא מגיעה היא מביטה בי
במבט חודר ואני כבר מכינה בראש את כל התירוצים וההסברים שאין
לי כוח לתת, על איך לא היה לו קונדום וכל כך רציתי שנשכב ואיך
הוא לא ניסה אפילו לגמור בחוץ אבל איך שפתחתי את הפה היא
התקרבה אליי ועטפה אותי בחיבוק חם שהבהיר לי שכמו תמיד אין
צורך בהסברים. היכולת המדהימה שלה להבין אותי בלי מילים מילאה
אותי פתאום באהבה שהייתי כל כך צריכה וכשהראש שלי נח על הכתף
שלה, הרשתי לעצמי להזיל דמעה.


                                       




11.6.11







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים הם כמו
פאזל -
פשוט אי אפשר
למצוא את
החתיכות
המתאימות


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/4/12 7:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אביב דותן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה