נמלה כל ימיה עמלה
לעולם לא עוצרת, מסתכלת,
המלא הוא הבר שליקטה?
אם עוד תשוב ותרעב לחיטה?
טורף - כל עילאי מתנשא
בכל מארג המזון הוא רודה.
דעתו ותבונתו הן נשקו
לתחקר ולשפר כל פעלו.
עת הגיעה, באה השעה
השליט הגדול השלים עוד שנה
עוזב ומניח את מכלול עיסוקיו
ובוחן אם נמשך שמו עקב מעשיו.
חיוך נסוך על פניו מעונג
ופתאום הוא נעלם, מתפוגג
למלך העומד בראש ממלכה
לא יאה להתנהל שלצידו אין מלכה.
ניחוחות מתוקים את אפו ממלאים
עת זיכרונותיו הרחק נודדים
נזכר הוא בשיחות עם אותה איילה
יפיפייה אצילית וכה נבונה.
כתר לראשה חולם הוא לשים
לרוממה על פני השפחות והשרים
אך אותה איילה כלואה, מרוחקת
סערת רגשות אותה ממני סוחפת. |
