|
בין חולצות לבנות שהשחירו
לגרביים בודדות שמוטלות מאחור
על רקע כל התוים שמתנגנים לי
מתקליט ישן ושבור
אני מסדר את מה שעוד נותר
נזכר שוב שיש עת לכל דבר
וכשהכל משתנה כל כך מהר
כבר אין לי פנאי לתת
כעת הגיע הזמן לשלם את המחיר
עם הרבה עיטושים וקצת גירוי על העור
עם שירים שמתחילים לכתוב ולא מסי |
|
|
פיירוול
שמהפיירוול. כל
המורות תופסות
עלי תחת בחדר
מורים. לא
מדברות עם
שרתים, אלק. מה
אני לא בנאדם?
לא מגיע לי גם
קצת יחס?
אז אין לי
פיירוול. אפשר
לחשוב.
מרסלוס שרת הבמה
ממורמר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.