[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סשה סמיט
/
פעולות בסיסיות

יושבת ותוהה מתי פעולות יומיומיות פשוטות, הפכו לקשות כל כך.
ממתי האוויר לא נכנס לריאות מעצמו, וצריך להפעיל כח פיזי בשביל
שהתהליך הזה יקרה. ומה עושים כשאין כוחות אפילו בשביל זה? אז
ככה נראים הימים האחרונים, קשה לנשום ממש גובל בבלתי אפשרי.
מנסה לא להאשים אותה, או את כל החדש הזה מסביב. מנסה לשאוף
אוויר, ימים שלמים רק יושבת ומנסה לשאוף אבל כלום לא קורה.
כאילו המח מתפקד על חלל ריק, והריאות קפאו ומסרבות לבצע את
תפקידן. כאילו עצמות החזה לא יכולות לזוז מעבר למרחב הנתון,
והמרחב הזה לא מספיק לנשימה הזאת, הנשימה שמשחררת.
וכל הלחץ הזה מסביב, הרי ידוע לך שאת בעצמך בוחרת את הדרך,
ויכולת לבחור נתיב פחות לחוץ. אז למה תמיד מתעקשת על הדרך
הקשה, זאת שמעולם לא תספק לך מנוחה, או הגנה... הרי היה יכול
להיות כל כך קל, להחליט כבר מה את רוצה, לעצום עיניים, ולדעת
שכשתפתחי אותן הוא יהיה שם להציל אותך מעצמך. להרים את האבן
הענקית הזאת מהכתף, זאת שמחצה לך את הריאות. הוא יבוא ויעזור
לך, כדי שתוכלי לנשום שוב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
האור בקצה
המנהרה הוא בדך
כלל האור של
הרכבת שבאה ממול


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/3/12 19:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סשה סמיט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה