כְּשֶׁהָיִיתִי צְעִירָה
הִתְיַחַסְתִּי בְּזִלְזוּל מָהוּל בַּבּוּז
לְמִתְקַרְנְפִים
הַנּוֹהִים אַחַר מַנְהִיג כָּרִיזְמָטִי.
לֹא הֵבַנְתִּי אֶת הַלַּהַט
אֶת פֻּלְחַן הָאִישִׁיּוּת
הַהִתְבַּטְּלוּת וּמְחִיקַת הַחֲשִׁיבָה הָעַצְמָאִית

הַיּוֹם  כְּשֶׁאֲנִי צוֹפָה בְּהִתְהַוּוּת
אֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת בַּפְּלִיאָה
וּמְבִינָה אֶת כּוֹחוֹ שֶׁל הַמְּטֹרָף
לִגְרֹר אַחֲרָיו אֲנָשִׁים
שֶׁפַּעַם הָיוּ מְסֻגָּלִים לַחְשֹׁב

כְּמוֹ גַּל עָכוּר הֵם שׁוֹצְפִים
מְכַסִּים הַכֹּל בְּזַהֲמָהּ
וּכְמוֹ שִׁטָּפוֹן אַדִּיר
גַּם יֵעָלְמוּ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַפְּצוּעָה.

אוּלַי