|
עֲדַיִן לֹא.
יֵשׁ קְצֵה חוּט שֶׁמַּחְזִיק
אוֹתָם בִּמְקוֹמָם.
אוּלַי תִּקְוָה
אֱמוּנָה תְּפֵלָה אוֹ טְפֵלָה
הָרָצוֹן לִרְאוֹת טוֹב בְּכָל דָּבָר
הַחֲשָׁשׁ לְהִכָּנֵס לַדִּיכָּאוֹן
וּמָה יַגִּידוּ הָאֲחֵרִים
אֲבָל הָשמיים עוֹמְדִים לִפֹּל
לֹא רַק עָלַי. עַל כֻּלָּנוּ
וְלֹא אוּכַל לֲַעשות דְּבַר
הַשֶּׁלֶג נָמַס בַּקְּטָבִים
הַמַּנְהִיגִים הַמְּשַׁקְּרִים
הֶהָמוֹן שֶׁעֵינָיו טַחוּ מַרְאוֹת
רַק שְׁאֵלָה שֶׁל זְמַן
וְהַכֹּל יִתְמוֹטֵט
|
|
|
אני טוען שהמשפט
הזה הוא פרדוקס,
אבל למעשה הוא
לא.
פרדוקס, לא?
זוזו לסטרי,
פילולוג בטלן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.