|
פוקחת עיניים
ולא מתעוררת
כל עצם חורקת
אין שריר משוחרר
מרגישה את אגלי הזיעה
מתעגלים בין צוואר לחזה
צוברים עוד לכלוך על הדרך
המחשבות מתהוות
והופכות בבואה
שבוהה אלי מתוך המסגרת
כל כתם חיוור
כבר בולט
צובר צל
ומשקל
על פנים שעכשיו כמו מתות
כבר לא מתאמצת
לשנות הגזרה
לא מוצאת בזה טעם
אבוד
אבוד היום
יום אביב צבעוני
אצלי כבר נבל
הבטן מכווצת
השפתיים קפוצות
המילים לא הופכות משפטים
כמו שברים של זכוכית
רסיסים בלי צורה
מתפזרים כאבק בתחתית
והוא שורף
מגרד
מנסה לפרוץ דרך
ופוצע כל אבר בשביל
אל האור
הוא יוצא כענן
ומיד נעלם
אל הרוח
מרפרף על אוזניים חרשות |
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.