|
על סף הדמעות
בפתח הבכי
מעין התלבטות אם לדפוק בדלת.
טיפות נופלות בכל מקרה,
שוחקות את אבן הקירות
סדקים מתפוררים בחומות.
על סף הייאוש
בתקווה שהדלת לא תיפתח.
שרוח פרצים לא תפרוץ
שהאנחה לא תבקע
שעינית הדלת לא תפער
לרווחה. |
|
|
בום,
שקלקה.
זוזו לסטרי,
פעיל תנזים
וסטייליסט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.