[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא שמש
/
לפלנד

יש לך בית-קפה יפה עם פרחים והכול
אני רוצה אותו!
ומגישים שם משקאות משונים בכל מיני צבעים
ילדות קטנות מגישות קוקטיילים ממסטלים
אתה יושב וחושב על ימים אחרים

איך היה בלפלנד לפני המון שנים
כיצד הם שברו אותך נפשית
הרעיבו אותך למוות
אבל היה לך חוזה עם השטן
לא לתת לנבלות אוכל

גם אם הצלחת ריקה האגו שלהם גדול
אני אוכל את האוכל יותר טוב מכולם
לא משאיר שאריות
יש לי טביעת אצבע בנוגע למרגלים שתויים
הם אוכלים לי את השטיח כל זמן שהם משתינים

אבל בלילה ארץ לא נודעת מחכה
מתו מלא בארץ שלנו - הם אומרים
מה הם יודעים
כשגשם יורד מי מוריד אותו
הגשם זה להבות אש
אבל הגשם כמו השמש - הם לא אוכלים אנשים
אנשים אוכלים אנשים.



מזמן לא היה לי חלום כה ממשי
הזמן עשה את שלו
בין הפחד לאימה נפלתי בתהומות הצל
עטפוני בעתות וייסורים עד כי חפצה נפשי למות
אבל בין הפחד לאימה יש זמן לנוח
לשאוף סיגריה שלמה בשלוק אל הריאות שמבקשות רחמים
הם לא ידעו מה עומד לקרות להם - הוא צחק
גם אני צחקתי כמו מטומטם, עד שזה קרה לי

הם שאפו עשן כמו תנור ישר מהלוע
לא היו בי מחשבות מה לעזאזל הם רוצים
במראה הפנים היו מוזרים
פרווה וקשקשים נשרו בבתים
אבל לא היו בי חרטות, חוץ מזוועות האימה שצרבו בי
זה לא היה משחק ילדים
נהניתי
היה להם זמן לשבת על נרגילה ולעשן חרובים
הם הספיקו לדפוק הרבה אנשים ולהוריד להם ת'ביצים
בבוקר הם קמים ובערב מאוחר חוזרים
בלי ארוחת צהריים, כריכים בבוקר ובערב
ואיזו פחית בירה לפני השינה
תיזהר מאלכוהול!
אל תגיד לי להיזהר, אני בלעתי סמים קשים
הגוף שלי מחוסן מפני כל תחלואי הכימיקלים
כשהלב רעב גם התחת שלי רוצה נתח
אני אוכל להם את הביצים
ומניח בקערה גדולה עם ספגטי וחמוצים

אבל באמת למה אתה מדבר ככה
לא מספיק כל הבלגאן בחיים שלנו?
תשתקי, אישה, את לא יודעת מה גבר צריך
לעבור כדי לפרנס את התחת שלך ושל הילדים

קמים בבוקר מוקדם וזה יום חדש
אל תשב ב-צל שלא תישרף מהשמש

רגע לנוח על זרי-דפנה
החיים גם ככה קשים
אם יש לך משאלה השלך אותה לירח
אולי הוא יפריח לך ניסים

מדינה מתנדנדת בין אפיסת-כוחות לאשליות
מה קורה בבתים, ברחובות?
צל חומק בין הבתים, למישהו יש סכין
מה זה סכין בשבילי, לי יש אקדח
ולי חרבות נינג'ה
ולי טנק, ולי מטוס קרב
ולי פצצת אטום
ולי אלוהים

הילד מאוד עצוב, גם אני עצוב
הפרח שלי עצוב, גם אתה עצוב
ואין לך פרח לקטוף כי כולם מפלסטיק
מגרד את הקירות לאכול מעט סידן
צריך לקחת משכנתא בשביל בשר וגבינות
צריך למכור את הילדים בשביל מים ולחם

אבל הכול רגוע, רגוע, כמו נחל צף זורם
מפלים של תענוג על מסך טלוויזיה וברדיו
תן לי מקופלת-שוקולד, תן לי מעדן חלב
תן לי גביע גדול של גלידה עם סוכריות מתפוצצות
אבל אל תלך לישון, צריך לעשות כלים
הבית לא ישטוף את עצמו, אתה יודע
תני לי לישון, אני עייף
לישון ישנים בקבר, פה עובדים.



בזמנים כאלה השגרה היא שמש
יישן על מצע של חושך או מים
אם יש קרן-אור - אבל טבעית
הכול כבד יותר חוץ מאפר הסיגריה שפורח באוויר
העציץ שלי איבד כל עליו
מקלחת חמה זה לרגע, כמו המים שאני משקה אותו
שמש חורפית טובה מחשכה גמורה

הדלת סגורה על מנעול ובריח, הטלפון לא מחובר
גם באין שמש ואף בלילה התריסים סגורים
לפעמים חרך קטן מסלק את עשן הסיגריות ומזרים אוויר.



הייתי עייף ורציתי סיגריה
בלי ליפול לתוך שעורה, אמרת
אבל לי אין כוח לכל הבלגאן הזה
אני צריך להשחיל את הקוסית מנורווגיה

אבל לך אין שם, מה השם שלך
קוראים לי איש הצללים, אני אדם מסוכן
על כולם להיזהר, הנה איש הצללים כאן
יש לו עשרים אלף מוטות משולבים של ידע עליך

לאן הלכת כשנגמרו לך הבטריות
לא היה לך לאן ללכת, אז רצת
אם היו אומרים לי לא לבוא, לא הייתי אפילו מנסה
כל היום אותם פזמונים ברדיו,
באמת למי יש כוח

פוצצת באנג, הלך לך המוח
אני יכול למכור לך מוח, עשרים רובלים ואתה חדש
יום יבוא ויסתכלו לך בעיניים
עד אז אתה חירש
ועיוור

אל תזלזל בכוס שבורה אם לא נהנית ממנה
אין לנו מספיק כוסות לזמום את המזימות שלנו
כוס אחת מספיקה בהחלט, גם צלחת
ואיזה כף ומזלג, או בקיצור סכו"ם
(שכחת את הסכין, אידיוט)
לא שכחתי, אני לא משתמש בסכינים
אני משתמש בתותים מסממים, אין לך כזה בתיק
אולי תשאף עשן מהאגזוז, אני אתן לך שאיפה -
מהפלוץ שלי, נקודה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי שכתב
שקלאודיה שיפר
מחרבנת הוא
אידיוט. בנות לא
מחרבנות, לא
מפליצות, לא
משתינות ולא
מחטטות באף. הן
מקסימום בוכות,
לא יותר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/3/12 21:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה