הייתי רוצה לדעת
לקמול נכון-
תחת השלג העור שלי
קופא ומתבקע.
מחר כבר יימס השלג בהודו,
הפרחים לפתע יתגלו כמו קרני שמש,
והלילה הארוך בחיי ייגמר.
כשננחת בארץ וננער מעלינו את השלג, הקארי, הפשמינות;
אני אבין שאף אחד לא חיכה לי, יכולתי
למות, יכולתי לקפוא.
ואז אצא מעורי-
רק כדי לא להרגיש בודדה שוב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.