|
חיים
על אותם חיים
במין מפולת בניסיון לשליטה בעת החלקה
לדעת לעמוד מנגד ומעל
ברגע שיש בו שבריר
בעצם בכול רגע שיש בו נוכחות מלאה
הממלאת
את החלל
בין טיקטוק לטיקטוק
בין אשליית הפעימות
היוצרות רצף הגיוני המניח את הדעת שבין תחילת היום הזה
לסופו
שבו
אני
מניח
את
ראשי
על
הכר
ולילה
טוב
בלי
איך זה
ולמה |
|
|
הלכתי לגרפולוג
הוא ביקש כתב
יד, שלחתי אותו
לדף האחורי
שיקרא מה
שכתבתי, הוא
התבאס עליי, כבר
חשבתי שאני
פסיכו...משהו,
אבל הוא הרגיע
אותי ואמר שאני
סתם לא מצחיקה.
הדס עמיר,
מתנחמת בדרך
לעוד סלוגן
מאושר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.