|
היה לי שיר
ממש נהדר
חריזה משגעת
על נושא לא מוכר
וחידדתי זיכרון
ושתיתי קפה
ואז גיליתי
שזה ממש חבל
אבל זה לא זה
החרוז כבר לעוס
וההיגיון קצת עקום.
ואני
נותרתי עם ממש
אבל ממש
עם לא כלום
כזכור
הבטחתי לעצמי וגם לאחרים
שבלי שיר כל בוקר
לא מתעוררים
איזה מזל שעכשיו
חול של מועד
ועד שכולם יתעוררו
כבר יהיה לי
משהו אחר
עובדה.
|
|
|
"להתחיל הכי חזק
שאפשר, ולהגביר
לאט לאט"
מתוך: "כיצד
מוצאים ספורטאים
את מותם" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.