עמרי שוורץ / צריך |
עכשיו, כשהלילה כבר זקן
נשמט כמו שטיח מרגליי
לא נשאר דבר
מלבד לבקש את הגשם.
ומחר, כשאמשיך לפסוע
בתוך כל הצריך הזה
תסתכלו עלי ולא תבחינו
בדמעות זולגות מתחת לעורי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|