מיכל אבו / כמאבדת את עצמי |
אני מוצאת פתאום אותך.
אתה בא אליי נקי
ומזהם אותי
בך.
ואז מוצאת עצמי
שוב
כי בינתיים
שבת לך
לממלכה הדמיונית שלך
שבראת אז,
אצלי,
במיטה.
ובממלכה הזו שלך
אתה ממליך אותך
למלך
ואותי,
למלכתך.
אך בתוך תוכי,
כשאתה בא אליי,
אני שרביט שבור
אני כלי חלול
ומחולל
ואיך זה שאחרי הכל
אתה בי,
ואתה לא בי בכלל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|