ועם עולות לי דמעות בעיניים
זה לא כי אני לא מאושרת
זה כי אני שואפת להגיע ליותר גבוה

אנחנו בני אדם
תמיד יש לנו לאן לשאוף
תמיד יש לנו לאן להגיע

ואיך
איך אפשר לחיות
חיים כל כך מסובכים
עם עתיד לא ידוע

איך
איך אפשר לחיות

אי אפשר

אני לא רוצה לבזבז את החיים שלי עכשיו
עם משהו שאני יודעת שלא יימשך לנצח
עם משהו
שאני יודעת
שהוא לא העתיד שלי

ועדיין

עדיין

עדיין

אני עושה את זה.

תמימה
מסרבת לפתוח את העיניים
ולהבין שדברים נגמרים
וגם אם הוא פה מאחוריי
מנשק אותי
ואני יודעת בכל הלב שלי
שעוד מעט ייגמר
ממש עוד מעט
ייגמר.

האהבה שהוא מעניק
היא כל כך רגעית
חד פעמית

כמו כוס שאתה שותה ממנה משקה
אבל אתה יודע שעוד מעט היא תסיים בפח
תסיים בפח.

אז למה בעצם
למה אני ממשיכה לחיות עם הכוס הזאת
כי כן
בעצם
הוא כוס, כוס חד פעמית.

הלוואי והייתי יודעת איך להגיד את זה באיטלקית
הייתי אומרת לו עכשיו
ממש עכשיו
שהוא כוס חד פעמית
טוב, הבנתי איך אומרים את זה
ועדיין אין לי את האומץ לומר לו את זה

הרי זה סתם יגמר לשיחה מיותרת
אני כבר מכירה אותו
אני יודעת מי הוא

ואני יודעת מי אני.

ו...
אני יכולה לחלום לנצח
ועדיין הדברים לא פשוטים
עדיין אני אשאר פה בעתיד שלי

בלעדיו.