שהייתה ועודנה נשמה
באפי, בזרמי מתהווה

         מכיר יודע ויש
         שזו כאן
         לא מכיר לא יודע ואין
          שרועה כאן לחטף

מבטי חפוז, מוגף
שועה, מתלבט אם אין זה עניין של מה בך
חורז לך, מדוע כך לך?
כניסור עצמי של איבר הרגשה
לא מרשה כמו מורה רעה, כמו מלח גס שמסרב לצאת מהמטחנה
נשאב נסחף נלהב בך כבראשונה, הלכה ונעלמה עם התקופה שבאה
והלכה
הוויתור תקף, מתקפת הידיעה חזקה,
נשאף בך כבפרק חדש

עלוב, נרדם על מסך,
ובמימד זמן זה הכול רק לך, רק לך.
את ישנה בחדר סמוך, ואני צפון, שמור
רק לך
את עוד מתהווה, כנפשי הדרורית, הלאה