ליה סרמונג / היינו חמישה |
רק הפעם
אל תבואי לבושה
הבגדים והנעליים בפתח המסגד
הנשמה יכולה להיכנס
הגוף
רק אם הוא חייב
בואי כמו חברה
ברגע הנכון
ללא רשות
בהפתעה
בואי כמו אז
כשהיה לנו רע
הפעם
אל תתני לי יד
קחי את כל כולי
כי אחרי ככלות הכל
רק האין
יכול
לנחם את העצב הזה
כי היינו חמישה
ואחד מת
ולא נותרנו ארבעה
וזאת האמת
שהיינו חמישה
ועכשיו
כל אחד
לבד
רק הילדים יכולים לדאוג לכולם
המבוגרים יכולים רק בקושי
לדאוג לעצמם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|