ליל כוכבים,
טרם השחר עלה
והסהר שלח את אורו הזעיר...
עת דומיה,
הס פן תעיר,
את שדי הבכי הפורצים מבעד ענני התקווה...
לחישות מהירות,
מגע הנוף חולף,
רסיסי האור מהסהר כמו חצים,
את שדי החושך מגרשים,
הסהר לבדו, אך לא בודד
התקווה היא לו אור מתמיד וזוהר...
רוצה לדעת את הסוד
ואז נוהגות בי:
כל התחושות והכמיהות,
בלב...
כל החוויות ושעתידות לבוא...
אולי סוף סוף אבין,
את מה שבפנים
ויותר מעכשיו ופחות מתמיד
מחפש את המקלט,
מחפש את התבונה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.