חמישי בערב
בדרום מלחמה
וירושלים הומה,
מותר לרקוד בהופעה
בגן סאקר, מותר לצאת
לשתות ולאכול,
לבלות מסתבר שמותר
רק מחאה לעשות
פתאום אי אפשר.

שישי בבוקר
בדרום מלחמה
וירושלים שוב הומה,
מרכז העיר גדוש, כולם
קונים, מסתובבים, מבלים
נעים בנחת כאילו כלום לא קרה
לבלות כרגיל מותר
רק מחאה לעשות
פתאום אי אפשר.

מה אגיד לכם
אחיות ואחים, את המציאות הזו
אני לא מבין, אם אפשר להתהולל ואפשר
להמשיך ולקנות, למה בדיוק
לא נעים לצאת להפגנות?

מותר לנו לקנות כי זה טוב לכלכלה
ומותר לנו לרקוד ביום של פיגוע בהופעה
ומותר לצאת ולבלות בזמן מלחמה
ומותר לנו ללבוש מדים ולמות למען אלוהים יודע מה
אבל לא יפה שנמשיך במחאה

אז יסלחו לי מעצבי דעת הקהל
כי עלי הקשקוש הזה לא מקובל
אם מותר לי לצאת ולרקוד ולשתות,
וחובה עלי לעלות על מדים ולצאת למלחמות
אז מותר לי גם לצאת לרחובות ולמחות
ומותר לי לדרוש צדק חברתי וזכויות
ואל תזיינו לי במוח שזה לא הזמן
וזה לא ממלכתי
אם אני יכול ללבוש מדים ולצאת למלחמה
אני יכול גם לתבוע
שינוי של המדינה.