|
טַלִּיתִי שֶׁלִּי צֶחָה כְּשֶׁלֶג מַעֲש-ַי
דְּבָרַי כְּתוּבִים עָלֶיהָ בִּתְכֵלֶת אוֹתִיּוֹת כֵּנוֹת
אַךְ לֹבֶן טַלִּיתְךָ - כֵּהֶה מִמַּעֲש-ֶיךָ
מִתַּג הַהֶרֶס הָרָקוּם בִּשְׁחֹר חוּטֵי צִיצִיּוֹתֶיךָ
וּכְשֶׁנִּשְׁאַל, אֵי הָעוֹלָם וּמַהִי דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר
בּוֹ
נֵלֵךְ אֶל הַיְּלָדִים. הֵם הַיּוֹדְעִים כֵּיצַד תֵּבֵל
מֻפְעֶלֶת
דַּרְכָּם עֻגְּנָה בְּמַעְגְּלֵי אֱמֶת סְבִיבָם
הֵם מַטְמִיעִים הֲבָנָתָם מִן הַקָּטָן אֶל הַגָּדוֹל
וְעִם סִיּוּם כָּל מְסוֹבֵב
הֵם מַאֲרִיכִים אֶת מְחוֹג הַהֲבָנָה
לְמַעְגָּל חָדָשׁ שֶׁל הִגָּיוֹן.
08/07/2012
|
|
|
צימוקים ושקדים
מתוך:" הגלגול"
של פרנץ קפקא
(ע"מ 22 שורה
23) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.