|
הנה אני מתפשטת שוב
בהיסח דעת כמעט ובאופן טבעי
הנשל נעזב
עד שאשוב לאחוז בו מחדש
בין ידיים רועדות
ואכסה את שנגלה
הנה אני מתפשטת שוב
קוראת אליך לבוא אליי עכשיו
ולהביט מבלי לגעת
רק להרגיש את הלב פועם ואת הנשימה שורקת
לאט מעוררת שברירים רדומים
פורמת חוטים
טווה קורים
סביבי
בין ידיים רועדות
לחות, מתלהמות, אני מחזיקה בך
וכל גופי משקולת
הנה אני מתפשטת שוב
והעירום שלי זר
מלא רגבי אדמה מלוכלכת
שמתגלגלת
בין האצבעות שלך
תרות וחוקרות
אמת משל עצמן יש להן
ושעות הלילה נמסות אחת אל האחרת
חוברות יחד
ואין בהן ממש רק אותי
נעתרת
מתמסרת
מחפשת לדעת סוד אבוד
והנה לאט הדלתות נסגרות
הקיץ מבשיל עד תומו
ואילו אני בוסר. |
|
|
למה אתה שואל רק
על אבא, יש
אנשים שאמא שלהם
ערו, אז מה, מזה
לא אכפת לך?
אחת, בתגובה
לאפרוח ורוד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.