|
ליבי כבד עכשיו מכל האבנים
הלוואי שיכולתי לשחרר אותם מעל העננים
יושב מתחת לעניים שראו
מחפש מחסה מהדמעות שעכרו
מנסה לשכוח וחופר לי בור
נופל למטה ומנסה לחזור
אני אוהב כל כך לכאוב אותך
סוחט כל זיכרון טוב של להיות איתך
וכל פעם שאסגור את עיניי אראה עוד זיכרון
אני מתגעגע לגופך ולכאב המתוק בגרון
כנראה שתמיד תישאר לי שריטה ממך
כנראה שתמיד אני אשא אותך לאן שאלך
ולבסוף בסוף היום אחזור שוב אל המיטה
אגיד שלום למציאות שבה את מתה
חובק את העתיד חזק כי הוא מסביר לי פנים
והזמן אוהב אותי ומרפא עם השנים
אבל עכשיו אני זועק בשקט ומשתגע
כמה שאני מתגעגע
הלוואי שיכולתי להחזיר את הגלגל
ולא לאבד כלום בכלל
עכשיו הכול רק רסיסים של זיכרון
וגם הלב שבור והמום משיגעון
אם רק יכולתי להחזיר אותך ומהמתים
להזכיר לך את עצמך ולהתחיל כחדשים
אני לעולם לא אשכח
עמוק בפנים תמיד יהיה שם משהו שלך. |
|
|
דגדגן זה הזה
שלמעלה, נכון? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.