|
ועכשיו בינינו רק השקט
לא בוכה עוד, לא צוחקת
וכשהדלת בינינו נטרקת
אני נסדקת
לא תראה כאביי בלכתך
תזכור אותי בחיוך שהיה לי לצדך
תזכור אותי ביופי שנגלה לי בעינייך
תזכור בשלווה שנמצאה בזרועותייך
ועכשיו בתוכי רק הפחד
רק הריק בבית שבנינו יחד
ועם חלוף הזמן נותרים רק כתמים של אור
ואתה כבר לא תחזור... |
|
|
אני לא חושבת
שאחותי תדע איך
להתנהג, אז כדאי
לא לקרוא לה.
היא לא תבין.
שירה בראיון
נוסף אצל סוכנות
הדוגמנות ספיבק,
עם מניעים כמעט
טהורים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.