פתחתי את המקרר, וחיפשתי משהו לאכול.
היו כמה דברים לנשנש, כמו בדירת סטודנטים.
סגרתי את המקרר באכזבה.
לא רוצה לאכול בחוץ אבל גם אין מה לאכול בבית.

נזכרתי במגרה. חזרתי למקרר,
פתחתי אותו וגם את המגירה.
מצאתי מלפפון שהיה עם עוד מלפפון בשקית.
פתחתי את השקית ולקחתי את המלפפון.

שטפתי אותו בלית ברירה,
אני לא נהנית לשטוף מלפפונים.
אז הבחנתי בנקודה שחורה על המלפפון.
הסתובבתי וזרקתי אותו לשקית הפח התלויה מאחורי.

"מי היה מאמין...", שמעתי את סבתא לוחשת.
הסתכלתי עליה בפליאה, "אבל למה סבתא?", שאלתי.
"אולי היום זה כבר ככה, אני לא יודעת", מלמלה.
"את רואה את המלפפון כיחידה שלמה ואני בחלקים."

הבנתי אותה. חזרתי אל השקית, ושלפתי אותו החוצה.
שטפתי אותו שוב, בלית ברירה.
אני לא נהנית לשטוף מלפפונים שהוצאתי מהזבל.
חתכתי את החלק עם הנקודה השחורה, ואכלתי את השאר.