כך אני משורר:
נוטל צרור של מילים
מניחם בתיבת קרטון. מחורר.
מאוורר (בשביל שיוכלו לנשום);
את התיבה מנער, ואז
מילה מילה הן נושרות לדף היוצר;
בורר (בשביל שלא יהיו גופים זרים)
מסדר (בכדי שיהיה הגיון בדברים)
מקצר - (לא אוהב דברים מיותרים)
והרי שיר! ראה זה פלא!
מי ייתן וירבו כאלה.
אוקטובר 2006 | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.