ליאנה גוילי / אתה ואיני |
חיפשו הזיכרונות אחיזה
ואל תוגת לילותינו
טפטפו זהרורי אור.
באצבעות חמות
ארגו קורים על צחיחות גופנו
ללפף אותנו
להשתיק פעימות.
אנו באים אל הלילה
כמו הגר, תועים בעלטה
נאחזים -
וידי הזמן, יידו אותנו שברים
בחזרה אל המציאות.
אל גופנו המעריב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|