בזמן שלא היינו,
חיפשו הזיכרונות אחיזה
ואל תוגת לילותינו
טפטפו זהרורי אור.
באצבעות חמות
ארגו קורים על צחיחות גופנו
ללפף אותנו
להשתיק פעימות.
אנו באים אל הלילה
כמו הגר, תועים בעלטה
נאחזים -
וידי הזמן, יידו אותנו שברים
בחזרה אל המציאות.
אל גופנו המעריב.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.