עמרי שוורץ / חסר בית |
כושל באפלה עכורת סודות
רואה אורות קלושים מתוך בתים
דרך ווילונות, בני אדם, רהיטים.
מדי פעם הוא עושה את התנועות
מנסה, רוצה כמוהם להיות
מצטנף עירום כשחש את הכאב
סוחר בשאריות זונת הלב.
עוצם עיניים, רואה את יתומיו
צופים בו מאי שם ללא כיוון
חיוך קפוא ומת כמו בתמונה
מתוך אלבום שרוף-ילדות רחוקה
צילו אז מופיע כמו מחלום
כל קול ורחש נאלם לו וידום
אוחז אותו קרוב קרוב אליו
"לבד" לואט, "לבד" זעות שפתיו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|