כ"כ קר היה לפנות בוקר, היא התכרבלה במעיל. יושבת ליד ההסקה
ומחממת את ידיה מעל הלהבות. אבל לא היו להבות, אז היא הכניסה
את הידיים לכיסים ומצאה ארנבון. ארנבון כזה קטן חמוד פצפון.
היא שמה אותו לידה ואמרה "ארנבון, ארנבון, מה אתה עושה בתוך
הכיס שלי? מי הביא אותך עד אליי?" פצח הארנבון את פיו ויאמר
"באתי מארצות השפלה לארצות החשכה. באתי מתפארת המדבר לקחת אותך
מתנה. באתי לסכסך בין יהודים לערבים. באתי לזווג בין לסביות
להומואים. שנים שרתי את השיר, איש לא רצה לשמוע. גם אני מזמר
קולות ענוגים לא פחות יפה מכנרית. אך פצעוני אנשים החומדים
זדון ורשע, והכניסו אותי לכיס המעיל של מושיקו. ומושיקו זה עלם
אכזר מאוד, התעלל בי מינית, עשה בי כשפים. לכן ברחתי כל עוד
נפשי בי, והדרך לא הייתה קלה. על המדרונות ראיתי בית ובבית
מעיל. התכרבלתי בתוכו וכעת הנני אני. לא אבוז לי, ולא אכלם, על
שחיפשתי מעט חום. אך ימי-חורף קשים היו ועוד יהיו, ובאתי לחמם
את גופי ולרפא את איבריי. חוץ-מזה, למה את שואלת?"

ואז הוא רקד ריקוד מלא חן והעמיד את הזין שלו על הראש. היא
התאהבה בו מיד. "ארנבוני," הפצירה בו, "חייה איתי חיים משותפים
לנצח נצחים, אהיה אהובי, בחיר לבי, יחד נבנה את חיינו על
מי-מנוחות, ושום איש בשם מושיקו לא יפריע לאהבת הלב הכנה
שלנו." ספק הארנבון את שני ידיו הקטנות ופרץ בצחוק גדול, "אבל
את מכוערת יותר מחזיר! אני מעדיף למצוא לי ארנבונית קטנה
וחמודה, כמו שאני קטן וחמוד, ולא כולרה כמוך." נעלבה מאוד
הכולרה ומחצה אותו על השולחן באגרוף. "לא יפה שמחצת אותי,"
התלונן הארנבון, "כעת אני כבר לא חמוד, ואף ארנבונית לא תרצה
אותי. כעת אני רק עיסת בשר, עצמות שבורות ופרווה. אנא קיימי
עימי יחסי-מין סאדו-מזוכיסטים כדי לנחם את נפשי הפצועה."

והם חגגו כל הבוקר בסטיות שלא נראו אפילו בתנ"ך. ואחרי יום
מפרך של הצלפות, ליקוקי-רגליים, מקלחות שתן ולשון בתחת, ישב
הארנבון בשקט והביט על ציור שתלוי על הקיר. היה מתואר בו פרי
דמיון של אי קסום מלא אי וקסם. "כמה יפה הוא הציור," התלהב
הארנבון, "הלוואי והייתי יכול להתגורר ולחיות שם איתך, מלכתי."
"שתוק עבד פושטק," היא הצליפה על ישבנו, "לא הייתי מחלקת את
חיי איתך אפילו אם היית הארנבון היחיד בעולם. חלומי הוא לא
לגור באי קסום, אלא בטירת פחד ואימה, טירה מכושפת מלאה רוע
קדמון, שם אזמום את מזימותיי הנלוזות ואהפוך את כל העולם,
היקום, והנסתר מעין, לכאוס מוחלט עליו אני אשלוט ביד קשה.
ואתה, אתה תסבול אלפי צורות שונות ומשונות של עינויים לשם
סיפוקי המיני שלא יודע שובע."

"תשמעי," הוא אמר, "היה נחמד, אבל תרגיעי," היא שתקה. אז הגישה
לו מרק חם והביטה בו בולע אותו בשקיקה. לאחר מכן סידרה לו מיטה
נוחה בתוך קופסת נעליים, ופיזמה לו לילה טוב לפני השינה. "אל
תזנח אותי, ארנבון חמוד," אמרה בקול מתחנן. "לא אוכל לחיות
אפילו דקה בלי אהבתך ושרביט הקסמים שבין רגליך." נאנח הארנבון
ואמר, "אין יודע מה היה ומה יהיה, אך אין בכוונתי להעלם עכשיו.
כעת הניחי לי, אני צריך לישון את שנת היופי שלי." היא פרשה
מהחדר בהכנעה וישבה בסלון ליד ההסקה. קר היה לפנות בוקר, והיא
חיממה את ידיה בלהבות ההסקה. אבל להסקה לא היו להבות, אז היא
בכתה.

האם יישאר הארנבון בביתה של האישה הצעירה הבודדה המכוערת כמו
חזיר יבלות? האם תצליח האישה לחמם את ידיה הקרות? האם עדיין
ימשיך הארנבון לספק את יצרה המיני של הבחורה שלא יודע שובע?
האם המרק שלה באמת טעים? האם יש תכלית לחיים?

כל זאת ועוד נדע בפרק הבא של - "ארנבון הביצה הקסום,"

לא, סליחה...

כל זאת ועוד נדע בפרק הבא של - "ארנבון הביצה הכסוף,"

לא קורא טוב...

חצוף!