חיי הם כחלום אשר מתעוררים ממנו פתאום אל תוכלום
שרוחש מ-יש שאול שחוזר לריק על אותם מעשי בריאה זמניים
לנצח
ומרמז על קיומו בקיצור זמנחיים
או ברשרוש קלוש של לוחות לא טעונים

בפנים הבית חם וטוב
אבל הכורת עולה כמו פטרייה מעל איילון
זאת השמש בגבעון
כמה מגהטון
של רוע כבר צריך כנגד מטבעות חסד ספורים

כשורשים צעירים המחפשים מקור חיים באפילה
אני שוזר את חיי בחיי השעה
האדמה ממאנת להתמסר לדגדוגיי  
רק הבטחה אחת טמונה בה

סופי כבדיחה
שנתקלת בשתיקה
כלום אמיתי, אינסופי
לא מנורמל.