צחקתי עם כולם, אבל בתוכי בכיתי
הלכתי לבדי בשלכת לחפש את דרכי הביתה

כל החלונות היו אטומים ובתוכם הסתגרו שדים
אני עם מעט אבקת-הקסמים שלי ניסיתי למצוא את הדרך

היו הרבה אשליות שהכוני עם מצעי שעורה חותכים
אבל אני חרקתי שיניים, תמיד אמרו לי להיות חזק

כשאני חלש אני כמו תינוק, אני לא יכול לצאת מהבית בלי להסתחרר
ואני לא מוצא את שיווי-המשקל במוח שלי יותר
כל האויבים בוודאי מחייכים
מחכים שאפול כמו בובה לזרועותיהם

מצאו אותי תלוי מהמנורה של התקרה בסלון
על חבל קשיח מגומי שחור
אמרתי לאבא שהוא צריך להפסיק להתלונן לגביי
אמרתי לאנשים שאהבתי שהם צריכים להישאר.