אלה בנאי / שארית החיים |
על זגוגית חלוני היתום
ופוצע ברק
את השקט הדק, הרגוע
ועיניי השקועות
מתרוקנות מדמע עד תום
וגופי העייף
נאחז בשברי געגוע
שארית החיים
כאשר כל דקה חשובה
כשהזמן מתאדה
כל שניה נמדדת, נספרת
והגבול מתטשטש
בין חלום לצלילות מחשבה
ואני לתהום
מהססת וגם ממהרת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|