|
מתוך שחורותיה מחוסרי הנגוהות
בן צליל לא עובר
שם נגוזות כל תקוותינו
שם ידעך אורנו
הדרכים שם אפלות ומפויחות
עצב
ארובות העיניים הריקות
את יאושו המולד של היקום
את חוסר השחר שבאהבה
ושבנדיבות השופעת
ששתיהן מחוסרות סיבה שגם אלוהים ישתומם
יספוק כפיו.
השיר יישא על כתפיו הדלות
את כל זה ללא פתרונות. |
|
|
"לא נורא,
שמעונק'ה. אולי
בפעם הבאה
תצליח."
אמא של שמעון
פרס, 1930. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.