נומי נורית קטנה בעיני הפחם
הפקוחות לרווחה של הלילה החם.
בין מלקוש ליורה, בתרדמת הקש,
רק דחליל מדדה בשדה הנואש.
הירח טובע בטל ומרה
נשיקת הפרידה בין כוורן לדבורה.
תחלמי גם עליי, בלי הסבר, בלי סיבה,
עד תחיית המתים של החורף הבא.
בשדה השומם, בלבו הנרדם
נומי נורית קטנה, כדורית הדם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.