השמש שקעה בתוך הים,
הרגש אליה בכל רגע קיים.
כל דקה עולה בראשי דמותה,
יום לא עובר בלי להיות מופתע.
מבטה גועש כסערה בלב הים,
מילותיה נעימות עם רגש קיים.
בכל עת רוצה להיות לצדה,
להביט בה, ולחוש את ידה.
מקרינה היא תמיד רוגע ושלווה,
בעבודה קשה רואה את התקווה.
אדם, הנמצא לידה בסביבה,
רואה מעל ראשה הילת אהבה.
אין להסביר את עוצמת הסערה בלבי,
נכנסה היא עמוק לתוך תוכי בי.
רק פוקח עיניים עם שחר מוקדם,
בדמיוני עומדת מולי, ורגש לא נרדם,
מגישה מגש עם ארוחת בוקר חמה,
ולקינוח חיוך על שפתיה, היא מקסימה!
לא נותן לעצמי לחשוב, שהקשר ייפסק,
עבורי היא הדבר שאני חושק.
כשאני לא לידה, חסרה לי פעימה,
וכשאני אתה, אין אוויר לנשימה.
מעוררת בי רגש ללא כוונה,
מוסיפה כף שמן ללהבה בהבנה,
לא נותנת לאש בינינו לכבות,
אתה מתעוררות כל התחושות.