|
שתיקתך אומרת הכל
אך לצידך אשב, אחכה למילותייך
במראות ביתך אביט ואבחן
את עצמי אפרש ואשמור לילותייך
על שפתייך אלחש סודותיי
כי את לי בית ואת בעורקיי זורמת
בעינייך אאבד את דרכי
ואחרייך אלך לאורך כל דרכך הנסתרת
שתיקתך לא אומרת מאום
אך מגע הידיים אומר את דברייך
משב רוח קר ריסייך ילטף
אעבור מן הלילה ואשמור ארצותייך
בחיוכך עולם ומלואו ואף טיפת ריקנות
מחלום אחד לאחר בשנתי את חומקת
ובין הפשטות שבך אל המורכבות
איך אני אוהב כשאת צוחקת
עם עלות השחר ארד אל ים
בין חשכה לזריחה אחפש את עינייך
עננים יעברו מעליי ואני על החול אלך
ועם רדת הלילה אורך יובילני אלייך
בפחדייך אלחם ועליהם פנסים אציב
ולנוכח קרבתך יומת במהרה כל כאבי
ברחוב דומם וחשוך אקרא בשמך
ואם תשובה אשמע, לך כל שבליבי |
|
ציירתי ציור
בקמח על השולחן,
ואז באה רוח
והעיפה הכל.
האישה הקטנה
עדיין לא יודעת
לקבל ביקורת
בונה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.