כשהשמש תהיה מעל ראשנו,
אומר לך כמה אוהבך
ואם תישארי את בכל בקרייך
את כל שיריי לך למיטתך
מגע ידייך יסלק מרירותי
את החיוך יצייר על פניי
ואת חיוכך אצייר על קירות בייתי
ובחום עינייך אצבע את התקרה שמעליי
כשהירח יהיה מעלינו
אומר לך כמה יפה מבטך
ואם אראה דמעות בעינייך
גם את הכוכבים אוריד מן השמיים למענך
מעורך הרך את שיריי אכתוב
את כל פרחי הגן שבחוץ אלייך אביא
אותך לבד לעולם לא אעזוב
צחוקך אליי יגרש כל כעס וירפא את כאבי
בערב לך אאיר את כל הרחובות החשוכים
וחלומותיי לך הם, שתבקרי בהם בלילות
בפנייך אחשוף את תהומות חיי, ואת הרעמים
ולך הרוח, הברק, השלגים וכל הרגשות
כי בעייני תהיי תמיד היפה שבנשים
היפה שבזריחות, היפה שבשקיעות
יפה יותר ממי הנהר, יותר מהגשמים
יותר מצבעי הפרחים, יפה כמו חום הלהבות |