|
עיניי השקד שלך לא מסתירות דבר
המבט המבולבל והשפתיים הבשרניות
עלבון הצורב סימני שאלה בליבי
הרעננות הנערית שאתה מביא עמך
גורמת לי להרגיש חדשה וצעירה שוב
כל כך עצוב לי עכשיו
סביון מתפזר ברוח החמה
והדמעות המבריקות כבדולח הן שלי
תיקח אותי איתך
בית החזה שלך עולה ויורד תחת ידי
ומילות אהבה הן כל מה שרץ לי בראש
אבל אני לא יכולה לשבור אותך לרסיסים
במיוחד כשהמילים הן לא בשבילך |
|
|
מה עם הזכויות
על הסלוגנים למי
הם שמורים, בטח
לבמה חדשה אבל
למי עוד, מה כל
מה שאנחנו
כותבים נהפך
להיות בחזקת
הבמה, איפה
הזכויות שלנו,
עד מתי נסבול את
עקירת זכויות
היוצרים שלנו,
עד מתי?
אני דורש פתיחה
של הספרים,
ולבדוק מי
מרוויח מה?, של
מי כל רעיון,
ומי זה חרגול?
עו"ד שמעון
מזרחי, יו"ר
עמותת
הסלוגניסטים
מתוך מכתב חריף
לאחד רימר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.