לאוריאל ז., עודד ק. ויובל ל. יבל"א ולזכרם של אמנון, גדי
וגידי
יְלָדִים תּוֹעִים בִּשְׁבִילִי הַמֶּשֶׁק
מִכְנָסַיִם קְצָרִים, גּוּמִי לְמַטָּה,
כְּתֵפִיּוֹת עִם פַּס וְכַפְתּוֹרִים
דֶּגֶם מֻשְׁלָם אָחִיד לַכֹּל.
קוֹמָה זְקוּפָה בְּלִי מִטְעֲנֵי עֲבַר
ש-ָדוֹת שֶׁל קַחְוָנִים וּמַרְגָנִיּוֹת
וְשָׁמַיִם כְּחֻלִּים.
בַּ"טִּפּוּל" יָשַׁבְנוּ יַחַד עַל סִירִים
עִם אֶצְבַּע בַּפֶּה וּמַבָּט שׁוֹאֵל
רְחוֹקִים מֵהוֹרִים שֶׁהִתְפַּנּוּ לַעֲמַל
לוֹמְדִים לְדַבֵּר רַק אֱמֶת
רַק אֱמֶת
גַּם כְּשֶׁבָּגַרְנוּ רָדְפָה אוֹתָנוּ הָאֱמֶת,
לַמְרוֹת חֲרִיגִים קְטַנִּים פֹּה וָשָׁם
כְּמוֹ אַמְנוֹן הַמֻּכְשָׁר שֶׁנִּטְרַף
עַל יְדֵי מְכוֹנָה מְקֻלְקֶלֶת בַּשּ-ָדֶה (לֹא הָיָה כֶּסֶף
לַתִּקּוּן)
גִּידֵי הַצִּמּוּק שֶׁלֹּא צָלַח לְהִתְפַּתֵּחַ
לְאַתְלֶט שְ-רוּג שְׁרִירִים
חַיִּים הַמְּרַכֵּז שֶׁשָּׁאַל אֶת הַפֶּרֶד הַיָּחִיד
לַעֲבֹד בַּפַּרְדֵּס שֶׁקָּנוּ לוֹ הוֹרָיו הַגְּבִירִים
וּמְכוֹנִית הַשִּׁלּוּמִים חָנְתָה לוֹ בַּכְּנִיסָה
כְּלִימָה אֵשֶׁת הַמַּנְהִיג
שֶׁבִּלְּתָה רֹב זְמַנָּהּ בְּמַעֲלֶה הַחֲמִשָּׁה
(כּוֹכָבִים)
בְּשֶׁל בְּעָיוֹת הִסְתַּגְּלוּת,
גָּדִי הַיָּפֶה שֶׁנֶּהֱרַג בַּבִּקְעָה
צֶאֱצָאָיו הַבִּלְתִּי סְפוּרִים פְּזוּרִים בָּאָרֶץ
וּפִסְלוֹ נְטוּל הָאֵבֶר מְפָאֵר אֶת הַכְּנִיסָה
לַמּוֹעֲדוֹן
מֹשֶׁה הַבָּטוּחַ שֶׁעָבַר כְּבָר שִׁבְעִים
וְזִיק מַבָּטוֹ הַבָּטוּחַ הָפַךְ לִשְׁבִיב דָּעוּךְ
אֲבָל דִּבַּרְנוּ אֶת הָאֱמֶת
וְאֶת הָאֱמֶת בִּלְבַד הִמְשַׁכְנוּ לְדַבֵּר,
כִּי כָּךְ חֻנַּכְנוּ וְלֹא הָיְתָה לָנוּ אֱמֶת אַחֶרֶת
זוּלַת זוֹ שֶׁרָאִינוּ אִישׁ עַל פַּרְצוּפוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי
בְּכָל הַשְּׁבִילִים שֶׁסָּבְבוּ אֶת הַדֶּשֶׁא הַגָּדוֹל
וְהוֹבִילוּ לַחֲדַר הָאֹכֶל עִם פַּעֲמוֹן הַשְּׁלוֹשִׁים
צוֹל
וּצְלָלִיּוֹת הוֹרֵינוּ שֶׁסָּבְבוּ שָׁם בַּשְּׁתִיקָה
לֹא הָיְתָה לָנוּ אֱמֶת אַחֶרֶת
פָּשׁוּט לֹא הָיְתָה...
וְרַק הַגְּדוֹלִים שֶׁלָּנוּ - יָדְעוּ לְהַיְשִׁיר מַבָּט
מוּל הָעוֹלָם הַגָּדוֹל שֶׁחִכָּה בַּחוּץ
אֲבָל לָהֶם זֶה הָיָה פָּשׁוּט,
כִּי מוּל הָאֱמֶת הַגְּדוֹלָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁשִּׁנְּנוּ
הִכְתִּיבוּ לָנוּ
הָיוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֲחֵרִים, כָּזָב, שְׁקָרִים וְרֹעַ
וַעֲדַיִן אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים אֶת הָאֱמֶת
אֶת הָאֱמֶת הַיְּחִידָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ
זֹאת שֶׁבּוֹעֶרֶת לָנוּ בָּעֲצָמוֹת לְלֹא מָנוֹחַ
אוּלַי כְּבָר לֹא אֱמֶת
אֲבָל הִיא הַנֶּכֶס הַיָּחִיד שֶׁיָּרַשְׁנוּ
כְּשֶׁנֶּעֱזַבְנוּ מִן הַקִּבּוּץ...
06/07/2011 |