גנרל הים שולח את גליו,
את חייליו.
והם מסתערים בכחול
אל עבר חומת החול.
בלי דיפלומטיה, ללא מיקוח
הלוך וחזור כאיל ניגוח.
אך לא כטרויה, אף לא כירושלים
לעולם לא יצליחו לחדור המים.

מקימים שאון
מסביב לשעון.
נושאים דכיים
מלב אל לב ים.

לעת ערב,
אוחזות עדיין בחרב
נמשכות פלוגות הסער
אל עבר פי הסהר.
גאות וזקופות
מלחשות אדוות שוצפות.

ועם שחר, ללא הרף,
ישובו לשחר לטרף.
שפלים, שפלי רוח
יקצפו על החוף המלוח,
ישברו הגלים עוד מזח חבול
ינסו להשיג, להסיג מעט גבול.

זהו איננו קרב פירוס וגם לא קרב מאסף
לא תמצאו כאן גיבור אשר גרונות משסף.
זהו קרב מכור, במובן מסוים,
עתיק יומין ממש כמו עצם הים.