אמיל צור / חשדות החורף המתארך |
אני מבקש לשאול
מה שלום חייך והאם
כבר מצאת מקלט מפחדייך הישנים
ומהארץ המתחממת
בעינייך האחרונות ראיתי
את נופי פרו ההיא במהופך
הרי האנדים נראו כעמק השדים
ופסגותיהם המושלגות כתהומות האשלגן שבו
(הלגונות נהיו לברכות הדגים הריקות שעל יד קרית חרושת
במועקת הצהריים הארוכה)
המילים שחסכתי למענך באהבה
העלו צחנה בפי ואיני יכול
לפתוח אותו שוב
ומי שיגע בך עכשיו
ימשש את דיוקני ההפוך
על עורך, כמאובן אילם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|